 |
|
|
|
|
|
|
|
|
טיפול סי-פאפ
טיפול סי-פאפ הוא הטיפול האפקטיבי ביותר בדום נשימה חסימתי בשינה. מערכת סי-פאפ מורכבת מכמה אביזרים: מחולל זרם אוויר (היא מכונת הסי-פאפ), צינורית אוויר ומסכה (בדרך כלל מסכה אפית).
בטיפול הסי-פאפ, האוויר עובר דרך הצינורית והמסכה לתעלת האף של המטופל ומשם לגרון, כאשר לחץ האוויר החיובי שומר על נתיב האוויר העליון פתוח וחופשי. לחץ האוויר נמוך יחסית על מנת שלא להפריע לנשימה הטבעית של המטופל (לחלק מהמטופלים נדרש מעט זמן על מנת להתרגל לתחושה של זרם אוויר בתעלת האף). קלינאי השינה מתארים את שיטת הסי-פאפ כקיבוע סד פניאומאטי שפותח את נתיבי האוויר ומאפשר נשימה תקינה.
טיפול סי-פאפ חיוני במצבים בהם הלשון והחך צונחים במהלך השינה וחוסמים את נתיבי האוויר העליונים של המטופל.
מסכות סיפאפ
מערכת מסכת הסי-פאפ כוללת את המסכה ואת צינורית האוויר. בעוד שצינוריות האוויר הן די סטנדרטיות, הרי שמסכות ה-CPAP מוצעות במגוון רחב של סוגים ומודלים.
ישנם שני סוגים עיקריים של מסכות:
1. מסכה אפית היא מסכה המכסה רק את האף וכך מעניקה נוחיות מרבית למטופל. המסכה הזו מתאימה לרב המטופלים.
2. מסכת פנים מסכה שמכסה את האף והפה ומתאימה למטופלים שנושמים מהפה בשינה.
|
|
|
|
|
|
דום נשימה בשינה
ליקוי נשימה בשינה
ליקויי נשימה בשינה הם הגדרה כללית להפרעות שינה שכוללות תת-נשימה (hypopnea ) או דום נשימה בשינה (sleep apnea).
דום נשימה הוא עצירה מוחלטת של זרם האוויר הנורמאלי ל-10 שניות לפחות ואילו תת-נשימה הוא מצב של הפחתה והאטה של 50% (לפחות) מזרם האוויר הרגיל ל-10 שניות ויותר.
שני הסוגים של ליקויי הנשימה מובילים להתעוררויות פתאומיות של המטופל, בין אם התעוררות מלאה או מעבר למצב שינה קלה, שנועדות להחזיר את הנשימה לסדרה. ברב המקרים מטופלים כלל אינם מודעים למתרחש במהלך הלילה ואינם זוכרים את ההתעוררויות.
התעוררויות אלה גורעות מאיכות השינה ופוגמות ביכולתו של הגוף לבצע מחזורי ניקוי וטעינה מלאים ואפקטיביים. בנוסף, ליקויי הנשימה בשינה עלולים לגרום לירידת רמת החמצן בדם, דום לב, שבץ, סכרת, בעיות ריכוז, דיכאון ועוד.
ישנם שלושה סוגים של דום נשימה בשינה: דום נשימה חסימתי, מרכזי ומעורב.
- דום נשימה חסימתי: דום הנשימה הנפוץ ביותר הוא מצב בו נתיבי האוויר העליונים נחסמים ונדרש מאמץ רב על מנת להמשיך לנשום. הגורמים העיקריים לדום נשימה חסימתי הם העדר מתח מספיק בשרירים במהלך השינה, רקמות עודפות בנתיבי האוויר העליונים או אי-סדירות פיזיולוגית/אנטומית בנתיבי האוויר העליונים ובלסת.
(למד עוד על דום נשימה בשינה...).
- דום נשימה מרכזי: מקרב הסובלים מדום נשימה בשינה, 5%-10% מאובחנים כסובלים מדום נשימה מרכזי. במצב זה, הפסקת הנשימה אינה מתרחשת עקב חסימה בנתיבי האוויר אלא בשל כשל פיזיולוגי בתפקוד מנגנון הנשימה האוטומטי - או במילים אחרות – כשל של המוח בתפעול שרירי הנשימה.
- דום נשימה מעורב: מצב המשלב דום נשימה חסימתי ומרכזי.
סימפטומים לאבחון דום נשימה בשינה
לחץ דם גבוה ורמת חמצן נמוכה בדם הם שני סימפטומים שכיחים אצל אנשים אשר סובלים מדום שינה. עם זאת, אלה אינם סימפטומים קלים לאיתור עצמי.
סימפטומים נוספים שעשויים לסייע באבחון עצמי הם:
א. עייפות מתמשכת.
ב. נחירות (מצביע בעיקר על דום נשימה חסימתי).
ג. עדות של בני משפחה אודות הפרעות בנשימה והשתנקויות.
ד. בעיות ריכוז.
ה. בעיות זיכרון.
ו. כאבי ראש בבקרים.
ז. בעיות בתפקוד המיני.
דום נשימה חסימתי
דום נשימה חסימתי הוא ליקוי השינה הנפוץ ביותר, אך הערכה מדויקת של מספר האנשים שסובלים מתופעה זו משתנה כתלות בקריטריון המחקרי שבשימוש החוקרים.
לצורך קבלת מושג כללי, הערכות שמרניות מדברות על כ-20 מיליון מבוגרים בארצות הברית אשר סובלים מהפסקות נשימה שנובעות מחסימות בנתיבי האוויר העליונים.
תופעה זו מתרחשת במהלך השינה משתי סיבות עיקריות: העדר מתח בשרירים וכוח כבידה. עודף רקמות בנתיבי האוויר העליונים ואנטומיה לא נורמאלית הינם גורמים נוספים הנגזרים מכוח הכבידה והעדר המתח בשרירי הנשימה.
במהלך שינה, בייחוד בשלב שנת החלום, גוף האדם נרגע ורקמות השריר (דוגמת הלשון והחך) מאבדים את הקשיחות היחסית שלהם. כיוון שאנו ישנים בשכיבה, כוח הכבידה מושך את רקמות השריר מטה במורד הגרון וסוגר את נתיבי האוויר.
נחירות כבדות הן הסימפטום השכיח ביותר לדום נשימה חסימתי. נחירות הן רטיטה של הענבל ושל חלקי החך העליונים שמתרחשת תוך מאמץ לנשום במצב חסימה חלקית של נתיבי האוויר העליונים.
הרטיטה היא הרעש אותו אנו מכנים "נחירה".
כשרקמת השריר חוסמת לגמרי את נתיב האוויר, הנשימה פוסקת ונוצר חנק. במצב כזה, האדם הישן מתעורר (בין אם לגמרי ובין אם למחצה) על מנת להחזיר שליטה על נתיב האוויר העליון, חוזר לנשום וממשיך לישון.
תהליך זה מתרחש מפעמים ספורות ועד למאות פעמים בלילה, אך בדרך כלל הסובלים מדום נשימה בשינה לא זוכרים כלל שהתעוררו במהלך הלילה.
כל חסימה של נתיבי האוויר מונעת מהגוף חמצן וכופה עליו לאגור פחמן דו חמצני (שנפלט בדרך כלל מהגוף), מצב שמוביל למחסור בחמצן והרעלת פחמן.
גורמי סיכון לדום נשימה בשינה
מחקרים מצאו מספר גורמים שמגבירים את הסיכון לדום נשימה חסימתי בשינה:
1. עודף משקל.
2. נחירות.
3. היסטוריה משפחתית של דום נשימה בשינה/נחירות.
4. נתיב אוויר עליון צר (לשון מוגדלת, ענבל גדול, סנטר שקוע, עודף עור ברקמות הגרון או בחך הרך).
ככל שהאדם יותר כבד משקל - כך דום הנשימה יופיע בצורה חמורה יותר, לכן רופאים רבים ממליצים על דיאטה וספורט לאנשים שסובלים מדום נשימה חסימתי.
מחקרים גילו שמחסור בשנת חלום מגבירה תיאבון ומורידה רמת אנרגיה. על כן, דום נשימה חסימתי מתחיל מעגל קסמים שלילי בו חוסר שינה מגביר את התיאבון ומוביל לעליה במשקל שמחמירה את דום השינה - וחוזר חלילה.
דום שינה חסימתי אצל ילדים
הערכות קובעות כי 11% מאוכלוסיית הילדים סובלים מהפרעות נשימה בשינה. הסטטיסטיקות לגבי דום נשימה חסימתי משתנות, אך ההערכות נעות בין 0.7% ל-3% מקרב הילדים.
נחירות חוזרות הן הסימפטום הנפוץ לאבחון הפרעות נשימה בשינה אצל ילדים. סימנים נוספים הם נשימה רועשת, נשימה מאומצת, תנועתיות יתר, התנשפויות קולניות, יקיצות מרובות ונשימה כרונית עם פה פתוח.
הפרעות שינה גורמות ליקיצות מרובות ושינה מקוטעת שגורמים לעייפות במשך היום ובדרגה חמורה – לעומס על מערכות הלב-ריאה.
|
|
|
